לא יוענק סעד בגין קיפוח בעל מניות בחברה מקום בו התנהלותו הפסולה הובילה לקיפוח זה

אין מקום להענקת סעד בגין קיפוח בעל מניות מקום בו התנהלותו הפסולה בקשר לניהול החברה הובילו לקיפוח זה. כך נפסק לאחרונה (1.9.2015) בפסק דינו של כבוד השופט י' דנציגר בבית המשפט העליון בעניין הערעורים ההדדיים אשר הוגשו על ידי שי לבנת מצד אחד ואמיר אדלר ואילן פדלון מן הצד השני (ע"א 8712/13, ע"א 8714/13).

בית המשפט העליון קבע כי במקרה של מעין-שותפות, עשויות לקום לבעלי מניות ציפיות לגיטימיות להשתתפות בניהול. אולם, יתכנו מקרים שבהם על אף קיומן של ציפיות לגיטימיות, שלילתן של ציפיות אלה על ידי הרוב אינה עולה כדי קיפוח המצדיק מתן סעד, בפרט כאשר שלילת הציפיות נעשית בתגובה להתנהלות פסולה מצד המקופח – דוגמת מעילה בכספי החברה או ניהול מיזם עסקי עצמאי המתחרה בחברה.

בית המשפט העליון קובע כי בנסיבות מעין אלה, שלילת הציפיות הנה מוצדקת ואף עולה בקנה אחד עם טובת החברה, ואף אין לומר כי מדובר בפעולה "מקפחת". כבוד השופט י' דנציגר קובע בפסק דינו כי ציפיותיו הלגיטימיות של המנהל שגנב, מעל, או רימה מתאיינות – ולמצער, נחלשות באופן קיצוני – ועל כן אין לאפשר לו להסתמך עליהן, שהרי אלמלא כן "יצא חוטא נשכר".

כבוד השופט י' דנציגר מדגיש כי סעד להסרת הקיפוח הנו סעד מן היושר וככזה הוא לא יוענק למי שנהג שלא בתום לב או הגיש את בקשתו לבית המשפט בחוסר ניקיון כפיים. כמו כן, בהערת אגב, מציין כבוד השופט י' דנציגר כי קיימים תרחישים נוספים שבהם ישקול בית המשפט שלא להעניק סעד על אף שהשתכנע כי אכן היה קיפוח בפועל: כאשר, לדוגמא, אין בנמצא סעד מתאים שבכוחו הן להסיר את הקיפוח והן למנוע פגיעה בלתי מוצדקת בזכויות בעלי מניות אחרים או כאשר הקיפוח הנו שולי וזניח.

במקרה הנדון הצדדים היו בעלי המניות היחידים בחברות ושרר ביניהם קשר אישי. בנוסף, ניהולן השוטף של החברות היה מסור שנים רבות בידיהם של אדלר ופדלון ולאחר שפחתה מאוד מעורבותו של לבנת בחברות התעצמה עוד יותר האחריות הניהולית שהוטלה על אדלר ופדלון, תוך שבינם לבין לבנת שוררת מערכת יחסים הדוקה הנשענת על אמון. משכך, נקבע כי בנסיבות אלו אדלר ופדלון אכן היו יכולים לפתח ציפיות לגיטימיות להמשיך להיות חלק משדרת הניהול של החברות וכי פעילויותיו של לבנת להדרת השניים מניהול החברות בעקבות התדרדרות היחסים ביניהם פגעה בציפיות אלה.

יחד עם זאת, נקבע כי בנסיבות המקרה פגיעה זו אינה מצדיקה מתן סעד להסרת קיפוח מכוח סעיף 191 לחוק החברות, שכן היא נעשתה בתגובה להתנהלות פסולה מצד אדלר ופדלון בחלק מן הפרשות, שפגעה בלבנת במישרין, בין אם במישור הפרת האמונים ובין אם במישור של פגיעת כלכלית ניכרת.

עם זאת, נוכח אובדן האמון המוחלט בין הצדדים בנסיבות שבהן החברות בעלות מאפיינים של מעין-שותפות, ניתן בסופו של יום על ידי בית המשפט סעד להפרדת כוחות לפי סעיף 191 לחוק החברות, בדמות התמחרות בשיטת המעטפות ("Texas Shoot-Out").

לעניין זה בית המשפט מדגיש כי סעד של הפרדת כוחות מכוח סעיף 191 לחוק החברות, כשנקבע כי הטוען לקיפוח אינו זכאי לסעד, הנו סעד שיש להעניקו במשורה ובכפוף לכך שבית המשפט השתכנע כי אכן מדובר במעין-שותפות וכי אין מנוס, בנסיבות העניין הקונקרטי המונח לפני בית המשפט, להפריד בין ה"שותפים" הניצים. כך נקבע כי סיווגה של חברה כמעין-שותפות לצורך הענקת סעד של הפרדת כוחות במקרים דנן צריך להיעשות בזהירות, תוך מתן תשומת לב לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. לצורך סיווג זה, מפרט בית המשפט שורה של מבחני עזר ובכללם: האם פעילות החברה מאופיינת ביחס אישי בין בעלי המניות, הכרוך באמון הדדי; האם יש הבנה בין בעלי המניות אודות ניהול משותף של עסקי החברה; האם בעלי המניות החליטו להטיל הגבלות על העברת המניות בחברה; מהו מספר בעלי המניות; ומהם יחסי אחזקותיהם. ועוד מבחני עזר נוספים – כגון: האם מדובר בחברה משפחתית; עד כמה ענֵפים ומגוונים עסקיה של החברה; מהי מדיניות חלוקת הרווחים ונטילת הערבויות בחברה; וכיצד בחרו הצדדים להציג את עצמם בינם לבין עצמם ומול צדדים שלישיים. הבחינה צריכה להיות קפדנית ואין לתת לאף מבחן – כשהוא עומד בפני עצמו – משקל מכריע.

לפסק הדין לחץ כאן

*** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או מנהל האתר אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

#דנציגר #סעדהקיפוח #תוםלב #סעיף191 #עא871213 #עא871413 #מעייןשותפות #חברה #ציפיותלגיטימיות #שיטתהמעטפות #TexasShootOut #עוד #עורךדין #גיאחדי #חדיושות #חברות

פרסומים נבחרים
הפרסומים האחרונים
ארכיון
חפשו באמצעות "Tags"
אין עדיין תגים.
<